שליחת כתבה

[contact-form-7 404 "Not Found"]

פעולה – והעיקר לא לפחד כלל?

פעולה - הומור וצחוק כמפיגי פחד

פעולה - הפנים השונים של הפחד

13 במרץ 2020

שיחה על הפחד לדבר על הפחד...

מטרות:

  • הכרה בתופעה האנושית המעדיפה להדחיק את הפחדים, מאשר להתייחס אליהם ולתת להם מקום.
  • החניכיםות יבחנו את עצמן ואת הסביבה שלהן, ויראו האם וכיצד מתמודדיםות עם הפחדים.
  • עיצוב אופני התמודדות עם הפחדים שלהם מעתה והלאה.

מהלך:

  1. משחק פתיחה
  2. נבקש מהחניכים לכתוב על פתק רשימה של "הדברים מהם אני מפחד".
  3. נערבב את הפתקים, ותן לכל חניך פתק של מישהו אחר. בקש מהם לנחש של מי הפתק שקיבלו.
    נשאל:
  • מה הפחד הראשון שאתה זוכר שהיה לך בחייך?
  • האם הצלחת אי פעם להפוך דבר שהפחיד אותך ללא מפחיד?
  • איך קורה שלאנשים שונים יש פחדים שונים?

4. נקרא עם החניכים את השיר "אינני רוצה להיות גיבור".
5. נבקש מהחניכיםות לחשוב על פחדים שיש לאנשיםות, ושהם מתביישיםות להודות בהם.
6. נערוך סבב פנטומימה, ובו החניכיםות יציגו את הפחדים שמתביישים בהם, ושאר החניכיםות ינחשו, שאל:

  • מדוע יש פחדים שלא מדברים עליהם?
  • האם לכם יש פחדים שאתם לא מדברים עליהם?
  • זה בושה לפחד?

7. קרא עם החניכיםות את השיר על 'הפחד מלדבר על הפחד'.

  • האם ההורים שלכם מדברים אתכםן על הפחדים שלהםן? שלכםן?
  • האם אתםן מדבריםות עם החבריםות על הפחד שלכם?
  • למה אנשיםות מעדיפיםות לא לדבר על הפחדים שלהםן? מה קשה בזה?
  • אתם חושבים שזה עוזר לדבר על הפחד? לכם זה עוזר?

8. לסיום קרא עם החניכים את התפילה העתיקה על הכוח לשאת, ודבר איתם על מה שעולה ממנה:

  • יש מציאות שאי אפשר לשנותה, שהיא לא נתונה לבחירתנו (למשל, האיום של הקסאם), ודרוש כוח לשאת את המחשבה הזו בפני עצמה, וכן את הנגזרות שלה על חיינו: ייאוש, פחד, תחושת חוסר אונים
  • דרוש אומץ כדי לשנות את הדברים שניתן –  דבר עם החניכים על מה ניתן לשנות במציאות הנוכחית: התחושות, אופן ההתמודדות עם הפחדים, היחס שלי לאחר, הסבלנות לפחדים שלו, לבחור לעשות דברים יחד ולא להיכנע לפחדים ועוד.
  • והחלק האחרון של התפילה מדבר על הקושי להבדיל בין שני הדברים – דבר עם החניכיםות על זה. שאל אותם האם הם מסוגליםות לחשוב על דברים שניתן לשנותם, אבל הם מוותריםות לעצמם וחושביםות שזה בלתי אפשרי? ולהיפך.

אינני רוצה להיות גיבור
כמו הרקולס או טרזן
אני רוצה להיות פחדן!
כשלי כואב, כי קיבלתי מכה
אני רוצה לבכות ולא להתאפק!
כשהחושך יורד
שכולם ידעו שאני מפחד
מהצללים הארוכים
וגם בסרט מפחיד
אני רוצה לעצום עיניים
ואולי גם לצרוח!
אינני רוצה ואינני יכול
להיות גיבור,
אני סתם ילד קטן
מן פחדן.
אמא, מדוע איש איננו אוהב
לדבר על פחד
מוות
או כאב?
אני שמתי לב
שכולם מתחילים לגמגם
להחוויר או להתאדם
ומיד מחליפים את הנושא
אם אנו הילדים שאלות שואלים.
והרי בעולם
הסתכלי בפרחים, כמו שיש צמיחה
ופריחה
יש גם
קמילה ונבילה
וסוף "עונה".

שליחת כתבה