שליחת כתבה

[contact-form-7 404 "Not Found"]

התמודדות עם חרדה בזמן בידוד ופחד ממגפת הקורונה

סדנאת בישול קבוצתית בזום

שאלות ותשובות: עבודה בתקופת נגיף הקורנה

18 במרץ 2020

פעולה שמיועדת לרכזי פעילות ומציעה מגוון של כלים למצב הנוכחי

מטרות:
1 . יצירת מקום להצפת התחושות יחד וחיזוק ההתמודדות המשותפת אל מול הבדידות.
2 . היכרות עם מצבי החרדה והבדידות שמגיעים עם ההתמודדות בצל המגיפה והבידוד.
3 . בחינה של נקודות מבט אופטימיות על המצב והתמודדות עם תחושות השיתוק וחוסר האונים
שאופפת אותנו במצב של חוסר וודאות.
4 . התמודדות על לכידות החניכים והקן דווקא במצב הנוכחי – אף על פי כן.


מהלך:
למדריכה: מהלך הפעולה יוצא מנקודת הנחה שהיא נעשית בצורה מקוונת בשל המצב. במידה וניתן להפגיש
את הרכזים אז ניתן בעזרת שינויים קלים להעביר אותה לפעולה של מפגש שכמובן יכולה לאפשר יותר.
1 . משחק פתיחה – לבחור משחק שניתן לשחק באופן מקוון – לינגו, חתולים מפורסמים, דינמיקות
וכן הלאה.

2 . סבב צ'ק אין – בסבב כל אחד יספר בכמה משפטים מה מצבו, איך הוא מרגיש, איך הוא מגיע
לשיחה.

3 . שואלת: מה מצב החניכים להבנתכם? איך הם מרגישים? איפה הם? אילו שינויים בשגרה צפויים
להם? איך מתבטא הקשר שלכם איתם היום? מה אתם צופים שיקרה?
למדריכה: מטרת השאלות היא להבין מהמד"בים/ הגרעינרים את מצב החניכים ולדעת למה צריך
להתייחס בפעולה ובפעולות בהמשך. למקד את הצרכים של הרכזים. מומלץ לכתוב את תשובותיהם.

4 . קוראים יחד את הכתבה " 6 דברים שאתם יכולים לעשות כדי להוריד את רמת החרדה מהקורונה "
. שואלים בסוף קריאה על הסימפטומים:
 מזדהים בעצמכם עם משהו מהסימפטומים? עם מה?
 ומה לגבי החניכים שלכם? המדריכים?
 למה חוסר וודאות לגבי העתיד מערער אותנו כל כך?
 מהם הדברים שלגביהם יש לנו חוסר וודאות?
 איך זה משפיע על הפעילות?

אמרי: אנחנו נמצאים במצב של חוסר וודאות. מה יקרה אתנו? ועם הקרובים לנו? עד כמה המחלה חמורה?
איך מתמגנים ממנה? איך הממשלה תחליט לטפל בה? האם זהו הטיפול הנכון? מה יקרה עם העבודה שלנו?
איך נתפרנס? איך ההורים שלנו יתפרנסו? איך אנשים בחברה הישראלית יתפרנסו? מה תעשה הממשלה עם
המצב הכלכלי? כמה זמן המצב הזה ימשך? וכן הלאה.
יכולות להיות לנו הרבה דעות על המצב בכדי להחזיר לעצמנו שליטה אבל האמת היא שיש לנו מעט מאוד
שליטה ואנחנו באמת לא יודעים מה העתיד צופן לנו. במצבים כאלה חשוב לזכור – המחיר שאנחנו משלמים
ונשלם על המצב הוא מחיר קבוע. אין לנו הרבה איך לשנות אותו. לעומת זאת, בכל מצב יש גם רווח שאנחנו
יכולים לקחת. הרווח הוא לא שווה ערך למחיר והוא לא ישנה אותו אבל הוא קיים כמו שהוא קיים בכל
סיטואציה. הבחירה לראות את הרווח ולקחת אותו לא אומר שאנחנו שמחים מהמצב או מעוניינים שהוא
ימשך, הרווח לא ישנה את חומרת המצב ואת הקשיים הנלווים אליו. ההסתכלות על הרווח נותנת לנו תקווה
במצב מייאש ונותנת לנו משהו להיאחז בו.

5 . שאלו: מה הרווח שאתן מזהות שאפשר לקחת מהסיטואציה הזו?

  • החניכים פנויים וזמינים ואפשר להיפגש איתם בתדירות גבוהה גם אם בצורה מקוונת.
  • בשל המפגש התדיר הקבוצה יכולה להתגבש ולהתלכד.
  • התנועה מצליחה להיות רלוונטית למצב ונתפסת ככזו בעיני החניכים.
  • ניתן להשקיע ולהתמקד בהדרכת הגיל תיכון וצוות ההדרכה – למצב אותם כמדריכים
  • טובים יותר, להעמיק את הקשר שלהם לחניכים ולהוריהם, להעמיק איתם בתכנים.
  • יש מקום חשוב ליציאה לפעולה במצב הנוכחי – החניכים ירגישו בעלי משמעות ושהתנועה
  • שהם חברים בה חשובה.
  • יש זמן לחשוב ולתכנן יחד עם המדריכים והחניכים את הפעילות בקן, זמן להשקיע, פיתוח
  • ציפייה להגיע כבר לקן.
  • אוורור ההורים מהילדים שלהם )יתכן והם נמצאים איתם 24/7 בבית( לכמה שעות ביום.
  • מיצוב התנועה כרלוונטית וחשובה, אין לה תחליף.
  • הזדמנות למד"בים ולגרעינרים לבנות פעולות ומערכים מושקעים לחניכים שלהם שיוכלו
  • לשמש אותם בקן ולעבות את תכני ההדרכה התנועתיים בכלל.

6 . קוראים את המשך הכתבה – "אז מה עושים עם החרדה". לאחר כל סעיף נבקש מהמד"בים/
הגרעינרים לתרגם את זה ל"תנועתית" – לנסות להגיד יחד איך אפשר לקחת כל אחד מהסעיפים
ולהשתמש בהם בפעילות המקוונת. לכתוב את הרעיונות שהמד"בים/ הגרעינרים מעלים.
אמרי: לכידות חברתית היא משמעותית מאוד במצבים כאלה. חשוב לתת לחניכים שלנו את התחושה
שאנחנו איתם, שיש להם למי לפנות, שהקבוצה שלהם היא קבוצה אמתית שיכולה לתמוך בהם.
ההמלצה שלנו היא לנסות להיפגש איתם בצורה מקוונת אחת ליום בשעה קבועה – משהו לצפות לו,
רוטינה, וודאות. בקבוצות גדולות של השכבה הבוגרת נכון יהיה לחלק לקבוצות את הפעולות, כ 6
חניכים בכל קבוצה, כדי לאפשר שיחה אינטימית שבה כולם יכולים לדבר.

7 . נציע למד"בים / לגרעינרים מודל לפעולה מקוונת עם צוותי ההדרכה וחניכי הגיל תיכון:

א. סבב צ'ק אין – כל אחד מספר איך עבר היום, איך הוא מרגיש, איך הוא מגיע לפעולה )התמודדות
עם הבדידות, שיתוף(.
ב. פינות – לחלק תפקידים לחניכים בקבוצה – לכל אחד יש פינה שהוא צריך להתכונן אליה.

  • לספר עובדות על המתרחש בארץ ובעולם )התמודדות עם דיסאינפורמציה שהחניכים
  • חשופים אליה דרך החדשות והרשתות החברתיות(.
  • מישהו שנותן 3 דברים מעודדים כלפי המצב )לפתוח מקום לתקווה, הכנסה לפרופורציות(.
  • פעילות גופנית – מישהו שאחראי על הפעלה גופנית של 10 דק' )התמודדות עם לחץ שנצבר בגוף ושחרור(.

ג. העברת פעולה סביב תוכן שמתרכז בכלכלה וחברה או בהפגת הבדידות. זמן טוב לחלק את
הרכזים לבניית פעולות בנושא )להתעסק יחד בדברים שלא קשורים רק בחרדה מהקורונה –
אוורור מהחרדה(:

  • מצב מערכת הבריאות בישראל – כדאי להדגיש שמצבנו טוב היום נגיד ביחס לארה"ב
  • אבל היה פעם טוב יותר ושחשוב לשמור על מערכת הבריאות הציבורית. ניתן להשתמש
  • במחברת המחקר בנושא.
  • חשיבותה של הסוציאל דמוקרטיה אל מול דרוויניזם חברתי. ניתן להיעזר בכתבה מדבר
  • ראשון https://www.davar1.co.il/212647/
  • פעולות סביב יצירות ספרותיות על הבדידות מול היחד – "הדבר", "בדלתיים סגורות".

ד. מחשבה משותפת על החניכים בשכבה הצעירה – מה אפשר וצריך לעשות איתם )יציאה לפעולה
– כשאני עושה דברים אני מרגיש חיוני, פחות חרדה ואדישות(.
ה. חלוקת אחריות, מעבר על לוחות הזמנים.
ו. סבב צ'ק אאוט – כל אחד מספר בקצרה איך הוא יוצא מהמפגש )שיתוף, נכוח תחושת השחרור
בעקבות המפגש(.

8 . לחשוב יחד על יציאה לפעולה של השכבה הבוגרת, ושל השכבה הצעירה. באופן כללי – איך נכון
לעשות פעולות כאלה לשכבה הצעירה.

9 . חלוקה של אחריות על בניית פעולות, יצירת לוחות זמנים, קביעה של מפגשים מקוונים של צוות
הרכזים.

10 . סבב צ'ק אאוט – כל אחד מספר בקצרה איך הוא יוצא

שליחת כתבה