שליחת כתבה

[contact-form-7 404 "Not Found"]

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פעולה לד'-ו'

ישיבת צוות ההדרכה לקראת הימים לאומיים - תלם שורשים

יום הזכרון לשואה והגבורה – פעולה לז'-ח'

5 באפריל 2020

מטרות:

  1. החניך יכיר כי גם לילדים בשואה היו חלומות ורצונות.
  2. החניך יכיר בכוחו של החלום בעיצוב מציאות אחרת המתבססת על שאיפה לעתיד טוב יותר.
  3. החניך יכיר סיפור אישי של ילד מהשואה – אברמק קופולוביץ'.

עזרים: העשרה למדריכ/ה – על אברמק, נספח א' – השיר 'חלום', תחפושת של אברמק ותחפושות בכלל, נייר דבק, צבעים, דפים, טושים.

למדריכ/ה:

לכאורה נדמה כי פעולה זו פשוטה ביותר וכי המסר שלה אינו מעמיק, אך אם נחשוב על כך רגע או שניים – איש לא אומר לחניכינו כי החיים בגטאות היו בצבעים, עם ריחות, עם צחוק ושמחה לצד עצב וכאב, עם חלומות ותקוות לצד ייאוש והרס.  חניכינו, וגם אנחנו, ממהרים להניח את החיים בגטאות באיזו "פלנטה אחרת" ובעצם מעשה זה מנתקים את חיינו מחייהם.

החניכים צריכים לשמוע ולהכיר בכך שכל ילד, בכל מציאות, נותר ילד. הוא חושב כמו ילד, מדבר כמו ילד וחולם כמו ילד. גם בזמנים קשים. גם בזמן השואה. ההבנה הזו תאפשר להם בהמשך השנים לא להפוך את השואה לאירוע שהתרחש מחוץ להיסטוריה, אלא להתרחשות אנושית שבתוכה פועל הרע והטוב – והאדם צריך לבחור ביניהם.

מהלך הפעולה:

  1. משחק פתיחה.
  2. בקש מכל חניך לרשום על דף את שמו ואת החלום שלו, ולהציג לשאר החברים אחרי מס' דק' של הכנה במסך.
  3. לאחר מספר חלומות עצור ואמור כי ברצונך להזמין ילד שאינו חניך בקבוצה, כדי שהוא יספר על עצמו ועל החלום שלו.
  4. בקש מהמדריכ/ה השני/ה לעלות לשיחת הזום בלבוש של אברמק, ולספר על עצמו. (ראה העשרה למדריכ/ה– סיפורו של אברמק)
  5. שאל את החניכים אם ברצונם לשאול את אברמק שאלות (מה קרה להוריו, איפה הוא נולד, מי החברים שלו…) במידה והם מתביישים או לא מוציאים מה לשאול, שאל אתה.
  6. אמור לחניכים כי אברמק רוצה לספר להם על החלום שלו, ושהוא היה שמח מאד אם הם היו עוזרים לו להגשים אותו.
  7. אברמק  צופה יחד עם החניכים בסרטון על החלום שלו – ומקרין את המילים בו זמנית (נספח א'). https://www.youtube.com/watch?v=L0wfvku8n_U

ניתן לעצור את אברמק במהלך הסרטון ולשאול האם החניכים מכירים את המקומות שמדובר עליהם.

  • דיון:
  • מה נראה לכם כיף בחלום של אברמק?
  • האם יש בו דברים שגם אתם חולמים עליהם? איזה דברים אתם רוצים לעשות כשתהיו גדולים?
  • האם נראה לכם מוזר שלאברמק שחי בגטו יש לו חלום כזה?
  • האם החלום עוזר לאברמק להתמודד עם מציאות החיים הקשה בגטו?
  • האם לדעתכם יש ילד שאין לו חלומות?

סיכום:

סיפורו של אברמק מראה לנו כי גם בגטו, במציאות הכי קשה וכואבת, נותרו הילדים עם חלומות בצבעים ועם שאיפה לחיות ולשמוח. חשוב שנדע שהחיים בגטו היו חיים בצבע. חיים קשים אומנם אבל לא תמונה בשחור לבן. הגיוני לחשוב שהחלומות של ילדים בגטו יהיו על הצרכים שלהם במציאות הקשה – עוד מזון, בגדים חמים, מקום נוח יותר לגור בו. לעומת זו אנו רואים כי אברמק בחלום שלו מספר על דברים שהוא רוצה לעשות כשיהיה בן עשרים, הוא מאמין שיהיו חיים אחרי המלחמה והם יהיו חיים טובים. היכולת הזו של אברמק לחלום ולדמיין חיים בצבעים אופטימיים בתוך המציאות הקשה בגטו עוזרת לו להתמודד עם הקשיים היומיומיים.

עלה והגשם!

שליחת כתבה