שליחת כתבה

[contact-form-7 404 "Not Found"]

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פעולה לט'

יום הזכרון לשואה והגבורה – פעולה לז'-ח'

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פעולה לגיל תיכון

5 באפריל 2020

מטרות:

  1. החניכים ישמעו סיפורים על חסידי אומות עולם ויכירו בקשיים שעמדו בפניהם בבחירות שעשו.
  2. החניכים יבחנו את הערכים העומדים מאחורי מעשי הגבורה של חסידי אומות העולם.
  3. החניכים יבינו כי גם היום אנו צריכים לקחת דוגמא מבחירותיהם של חסידי אומות עולם ולבחור בחירות ערכיות כלפי החברה.

עזרים: מצגת – דבריו של חיים גורי

מהלך הפעולה:

  1. משחק פתיחה.
  2. אמור: היום נלמד ביחד ונשוחח על חסידי אומות עולם.

שאל: האם מישהו יודע מה זה חסיד אומות עולם? מה צריך לעשות או להיות על מנת לקבל תואר שכזה?

למדריכ/ה: התואר "חסיד אומות העולם" ניתן בימינו למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953.

מקור הביטוי "חסיד אומות העולם" הוא בהלכה, שבה ניתן תואר זה לגוי המקיים את שבע מצוות בני נח, ולאו דווקא למי שהציל יהודים. התנאים שעמידה בהם מזכה אדם לא יהודי בתואר חסיד אומות עולם:

  • מעשה הצלה קונקרטי או עזרה בהצלה.
  • הצלה שנעשתה מתוך סיכון עצמי ממשי לחייו של המציל או לשלום גופו ובמקרים מיוחדים – סכנה לפרנסתו או למעמדו.
  • המציל לא דרש ולא קיבל תמורה כתנאי להצלה (לא טובות הנאה ולא כסף).
  • כוונה להציל דווקא יהודים.
  • הבקשה נתמכת בעדויות של ניצולים או חומר ארכיוני אמין.

ב-1940 היה צ'יאונה סוגיהארה קונסול יפן בקובנה שבליטא. כאשר עוד ועוד יהודים פנו לקונסוליה בבקשת עזרה, החליט להעניק להם ויזות ליפן ובכך הציל את חייהם של אלפי יהודים מפולין ומליטא. השבוע נקבע לכבוד סוגיהארה, חסיד אומות העולם, שלט הוקרה במוזיאון "מרתף השואה" בירושלים. בנו, נובוקי סוגיהארה, הגיע לחלוק כבוד לאביו המנוח ולהיפגש עם ניצולים.

הכתבה של שרי רז, מתוך רואים עולם 09.02.19

  • בסיום הצפייה שאל:
  • האם הכרתם קודם לכן סיפורים על חסידי אומות עולם?
  • מה היו הסכנות והקשיים שארבו לחסידי אומות העולם? (סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. רבים היו המלשינים, וכמה מהמסתירים נתפסו והוצאו להורג. בנוסף יש לציין כי פעמים רבות הסיכון לא היה אישי אלא סיכון בני המשפחה או חברים קרובים)
  • אילו מחירים היה עליהם לשלם כתוצאה בפעילותם?
  • אם סיכון החיים היה כל כך גדול, מדוע בכל זאת בחרו אנשים אלו להציל יהודים?
  • הקרינו את המצגת וקראו עם החניכים את הקטע של חיים גורי על חסידי אומות העולם (נספח א').  שאלו:
  • מה אתם חושבים על השאלה של חיים גורי? מה עמדתכם ביחס אליה?
  • האם לדעתכם כל אחד יכול היה לבחור כמוהם או שחסידי אומות עולם הם אנשים יחידי סגולה, עם תכונות מיוחדות?
  • אילו ערכים עומדים בבסיסה של בחירה מעין זו?
  • בקש מכל חניך לרשום במסמך דבר אחד שהם הבינו או מסקנה שהסיקו מתוך הסיפורים על חסידי אומות העולם? במילים אחרות: מה אנחנו יכולים ללמוד מהם והבחירות שעשו?

ערוך סבב שבו כל חניך משתף מסך ומספר מה כתב.

שאל:

  • האם אתם רואים קשר בין חסידי אומות עולם לחיים האישיים שלנו במציאות כיום?
  • איך זה נוגע לנו?

סיכום: בסופו של חשבון מספר האנשים שבחרו להתנגד למשטר הנאצי או לנסות להציל יהודים תוך סיכון חייהם, הוא מועט יותר ממספר האנשים שבחרו להשתתף והצטרף למעשי הרוע הללו, ומועט יותר ממספר האנשים שנסחפו עם הזרם, ובחרו לעמוד מן הצד. עובדה זו נובעת מעצם העניין שקשה יותר להתנגד, וקל יותר להשלים עם "רוח הזמן". דבר זה מחייב אותנו לזכור שתמיד מציאות מתהווה מתוך בחירותינו. לא מעלינו ולא לידנו אלא דרכנו!

את השואה עלינו לזכור ולהזכיר לשם הלקח האנושי החשוב שנלמד ממנה – כל אדם וכל חברה יכולים להתדרדר למעשים הזוועתיים ביותר, אך לכל אדם וכל חברה יש את היכולת לכוון דרכיהם לצורה אחרת של חיים, למעשים אחרים ולמוסר אחר.

עלה והגשם!

שליחת כתבה