שליחת כתבה

[contact-form-7 404 "Not Found"]

יום הזכרון לשואה והגבורה – פעולה לז'-ח'

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פעולה לד'-ו'

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פעולה לט'

5 באפריל 2020

 מטרות:

  1. החניך יבין כי בתקופת השואה הוטלו גזירות על היהודים שפגעו בזכויותיהם.
  2. החניך יבין מהן זכויות הפרט.
  3. החניך יבין כי הפגיעה בזכויות הפרט מגבילה את האדם ושיש לשמור עליהן.

עזרים: דפים, טושים, מצגת, העשרה למדריכ/ה א'.

למדריכ/ה: לפני המלחמה, כאשר היטלר עלה לשלטון בגרמניה בשנת 1935 הוא החל לחוקק חוקים ואיסורים נגד היהודים. חוקים אלו ידועים כ'חוקי נירנברג'. חוקים שבמהותם נועדו לפגוע פגיעה ישירה בזכויות הפרט של היהודים, להגביל אותם ולצמצם את היכולת שלהם להתקיים בכבוד. זכויותיו של הפרט המעוגנות בחוק הינן הדבר המבטיח את  היותו בן אדם חופשי, ברגע שאלו נשללות, נשללת גם היכולת שלו להיות אדם היוצר את חייו.

אנו צריכים להילחם על מנת שלכל בני האדם תהיינה הזכויות הבסיסיות שיאפשרו לו להגשים את עצמו. בפעולה זו ננסה להביא את חניכינו לכדי הבנה כי שמירה על זכויות הפרט הינה חשובה ביותר.

מהלך הפעולה:

  1. משחק פתיחה: "אמת ושקר – איסורים" כל חניך רושם על דף שני דברים שאסור לו לעשות בבית הוריו, אחד אמיתי ואחד שיקרי, ומציג לכולם, כל חניך בתורו. על שאר החניכים לנחש מהו האיסור האמיתי ומהו השקרי.
  1. שתף מסך עם החניכים בזום על המצגת

האיסורים: אסור לקנות מיהודים, אסורה היציאה מחוץ לעיר, אסורה הנסיעה באוטובוס, חובת לבישת טלאי צהוב כל הזמן, אסור להיות חבר של יהודים, אסורה כניסה וקניה בחנויות, אסורה הכניסה לגן הציבורי, אסורה ההגעה לביה"ס, אסורה החזקת מוצרי חשמל וחפצים יקרי ערך.

עוברים עליהם ושואלים:

  1. האם אתם מכירים את האיסורים?
  2. האם שמעתם עליהם בהקשר ליום השואה?
  3. האם אתם מכירים סיפורים או עדויות על גזרות מסוג זה?

(ניתן להיעזר ולספר לחניכים על חוקי נירנברג- ראה העשרה למדריך א').

בקש מהחניכים לסדר את הגזירות בסדר עולה – מהגזרה שניתן היה לחיות איתה לגזרה שקשה היה לחיות איתה.

  1. דיון:
  2. מה קורה לאדם אשר הוטלו עליו איסורים שונים?
  3. האם האיסורים נוגעים בכל תחומי החיים ?
  4. מה זה אומר על זכויותיו של האדם? איזה זכויות נפגעות?

הצג לחניכים את השקופית במצגת עם החלוקה לזכויות פרט שנפגעו והסבר במילותיך:

  • פגיעה בתרבות: אסורה כניסה וקניה בחנויות, אסורה הכניסה לגן הציבורי, אסורה ההגעה לביה"ס, אסורה החזקת מוצרי חשמל וחפצים יקרי ערך.
  • פגיעה ברוח האדם ובנפשו: חובת לבישת טלאי צהוב כל הזמן אסור להתחתן עם יהודים.
  • פגיעה בחופש התנועה של האדם: אסורה הנסיעה באוטובוס.
  • פגיעה ביכולתו של האדם להגן על עצמו: אסורה היציאה מחוץ לעיר.
  • פגיעה כלכלית באדם: אסור לקנות מיהודים.
  1. דיון :
  2. מה לדעתכם אנשים צריכים לעשות כשפוגעים בזכויות שלהם?
  3. האם אתם מכירים מקרים היום, בחברה שלנו, שיש בהם פגיעה בזכויותיהם של בני אדם? או של אוכלוסייה מסוימת ?

למדריכ/ה:

יש לציין כי מרבית הפגיעה בזכויותיהם של בני אדם, במשטרים מערביים דמוקרטיים איננה פוגעת בכל תחומי החיים, אלא בחלקים מהם. השואה הינה אירוע ייחודי אשר פגע בכל תחומי החיים – במטרה להשפיל את הרוח, התרבות  ובשלב האחרון להשמיד את האדם מבחינה פיזית.

  • סיכום: לכל אדם יש אהבות, רצונות, מחשבות שהיה רוצה לבטא ולקיים בחייו. כמו כן ולפני כל אלה יש בו את הצרכים הפשוטים ללכת לטייל, לקנות דברים, לשחק, ללבוש בגדים שהוא אוהב ועוד. כשזכויות פשוטות אלה נלקחות ממך נלקח ממך גם הדבר הבסיסי ביותר וזהו כבודך העצמי. בתקופת השואה מלבד ההשמדה ההמונית עמדו היהודים מול גזרות הנאצים שהקיפו את כל אורח חייהם הם נושלו מכל מקום בשיטתיות, כבודם העצמי נלקח מהם ופגיעה ברוחם ותרבותם. אנו מאמינים כי מתוך לקח השואה על האנושות ללמוד כי לכל אדם באשר הוא אדם יש את הזכות הבסיסית להתקיים בכבוד, לרכוש לעצמו את פת לחמו, לנסוע לאן שירצה, לבלות, לשחק, לחלום ולהגשים את כל תשוקותיו ואין לאף אדם או אידיאולוגיה את הזכות לקחת ממנו את אותה חירות וריבונות.

עלה והגשם!

שליחת כתבה