ההיסטוריה של בני המושבים

תחילת הדרך

בעליה השנייה, שהתרחשה בשנים 1904-1914, נוצרו הבסיסים להקמת ההתיישבות החלוצית בארץ. החלוצים הצעירים שעלו לארץ חלמו להקים בה "חברה חדשה", שיתופית ושוויונית, שבה היהודי הוא אדם יצרני, עובד אדמה, המחובר לקרקע ולמקום. ברוח זו היו ניסיונות שונים להקמת יישובים חקלאיים קואופרטיבים ברמות שיתוף שונות.
בהשראת שלושה דגמים שהתפתחו בתקופה זו – על בסיס רעיונותיהם של פרנץ אופנהיימר, של יצחק ויקלניסקי (וולקני) ושל ברל כצנלסון – כתב אליעזר יפה את עקרונות המושב בחוברת שפרסם ב-1919, והפכו להיות הבסיס המוסכם לצורת ההתיישבות המוכרת כ"מושב עובדים":
קרקע לאומית – הקרקע שייכת לעם ומוחכרת למושב.
עבודה עצמית – חברי המושבים בעצמם יעבדו את אדמתם.
עזרה הדדית – חברי המושב יסייעו אחד לשני לקיום המשק.
קנייה ומכירה משותפת – הקניה והשימוש בכלים חקלאיים ומכירת התוצרת יתבצעו במשותף, אך ההכנסות הן לכל משק בנפרד.
ניהול דמוקרטי של היישוב – החברים משתתפים בניהול היישוב במידה שווה.
משק מעורב – המושב לא יתבסס על ענף אחד אלא על מספר ענפים שונים כדי להפחית את התלות בתנודתיות של ענף זה או אחר.
עד 1925 הוקמו בישראל על פי עקרונות אלו מושבים שונים, ובהם: נהלל, תל עדשים, כפר יחזקאל, בלפוריה, תל עדשים, כפר מל"ל, כרכור, נחלת יהודה, עטרות, כפר גדעון ומרחביה.

בסוכות תרפ"ה 1924 הוקמה הסתדרות הנוער העובד ובשנים שלאחר הקמת התנועה בחרו בני נוער במושבים להצטרף לנוער העובד והקימו סניפים של התנועה במושבים. בשנים 1933-1925 הוקמו סניפים בין היתר בבלפוריה, במרחביה, בכפר יחזקאל, בנהלל, בנחלת יהודה, בתל עדשים, בכפר גדעון, בכפר מלל ועוד. נציגי הסניפים השתתפו כצירים בוועידת היסוד של הנוער העובד ב-1926 ובשאר ועידות התנועה לאחר מכן. כמו-כן היו חברים מהמושבים במזכירות הנוער העובד וחלקם נשלחו לתפקידי הדרכה בנוער העובד בעיר.

בשנת 1930 התכנסה הוועידה השנייה של הסתדרות הנוער העובד. הוועידה עסקה ביעדי ההגשמה של הנוער העובד והחליטה בין השאר כי "הועידה מקדמת בברכה את ארגון חברינו הבוגרים בעמק להקמת מושב עובדים", זאת כחלק מההכרה במושב העובדים כאפיק הגשמה בנוער העובד.

בשנת 1933 הוקמה "תנועת המושבים והארגונים בארץ ישראל", ובשנת 1935 התכנסה ועידת תנועת המושבים השלישית. ועידה זו הייתה הוועידה הראשונה של תנועת המושבים שעסקה בחינוך במושבים. בוועידה זו הוחלט כך בפרק "נוער":

• הועידה קובעת שהנוער במושבים צריך לפעול במסגרת הסתדרות הנוער העובד.
  • מרכז הסתדרות הנוער העובד נדרש להתאים את כוונו ותכנית פעולתו לצורת התיישבותנו ומשאלת הנוער בו.
  • נבחרת ועדה מיוחדת לנוער שתפעל יחד עם ועד הנוער במושבים והסתדרות הנוער העובד.

על ועד המושבים להוציא מספר אנשים לפעולה בתוך הנוער העובד.

החלטות אלו העניקו רוח גבית לפעילות הנוער העובד שהתקיימה במושבים ובעקבותיה הוקמו סניפים במושבים נוספים ברחבי הארץ. בנוסף הוחלט בוועידה זו על הקמת ועדת הנוער של תנועת המושבים  שלימים תהפוך לשותפה מרכזית בפעילות הנוער העובד במושבים.

בשנת 1936 הקימו חברי ארגון אפרים את בית שערים, המושב הראשון מייסודה של הסתדרות הנוער העובד. אליהם הצטרפו חברי הנוער העובד מתל אביב וממקומות נוספים.

בשנות ה-50, על רקע משבר הפילוג בתנועות הקיבוציות, ועל רקע גלי העלייה הגדולים לארץ ישראל, תפסה תנועת המושבים את הבכורה ביישוב הארץ והוקמו מושבי עולים רבים. כתוצאה מכך תנועת המושבים גדלה במהירות ונדרשה למשימה כבדת משקל – הקמתם וביסוסם של עשרות מושבים חדשים. כחלק מתהליך זה נוצר גם אתגר חינוכי משמעותי ביצירת מערכת תנועתית משותפת לבני המושבים הוותיקים והחדשים יחד. במטרה להתמודד עם מצב זה כינסה בשנת 1959 ועדת הנוער של תנועת המושבים מועצה של נוער המושבים וזו דרשה מהנוער העובד להקים חטיבה נפרדת לבני המושבים, בדומה לשתי החטיבות הקיבוציות בתנועה. ההנחה הייתה כי חטיבה ייחודית לבני המושבים בנוער העובד, בהובלת תנועת המושבים, תאפשר להתמודד טוב יותר עם אתגרי השעה של הנוער המושבי.

במאי 1959 התקיימה ועידת האיחוד של הנוער העובד והלומד, בה הצטרפה התנועה המאוחדת-הבונים להסתדרות הנוער העובד. בוועידה זו הוחלט כי התנועה תפעל באמצעות חטיבות – ביניהן חטיבת בני המושבים. בהחלטה זו אישרה תנועת הנוער העובד והלומד את הצעת מועצת נוער המושבים.

הפעלת חטיבת בני המושבים נעשתה בהובלת ועדת הנוער של תנועת המושבים, כאשר רכז ועדת הנוער שימש כרכז חטיבת בני המושבים (חטב"ם).

בראשית שנת 1977 חזר רכז החטיבה דאז, יוסי יפה, לשירות קבע בצה"ל ובתאריך 28.2.1977 נהרג במהלך תרגיל אימונים. בשנת 1978 נוסד בחטיבה מפעל ההנצחה לזכרו – "מפעל יוסי יפה" אשר משלב טיולים ועבודות שיקום ושימור של אתרי טבע בישראל.

לאורך השנים התפתחה וגדלה פעילות בני המושבים. בשנת 1989 החליטה החטיבה לאמץ, בשינויים קלים, את שמונה "מטרות התנועה" שנכתבו בנוער העובד והלומד. החל משנות ה-90 החלה חטיבת בני המושבים לפעול גם בקיבוצים וביישובים קהילתיים. בשנות ה-2000 התפתחה והתרחבה מאוד פעילות החטיבה, הוקמו מחוזות, ונוצרו תכניות הדרכה חדשות ומפעלים חדשים. חטיבת בני המושבים השתתפה לאורך השנים גם בוועידות התנועה ב-1994 וב-2015.

ביולי 2019 תציין חטיבת בני המושבים 60 שנה להקמתה. החטיבה פועלת בכל צורות ההתיישבות בכל רחבי המרחב ההתיישבותי לאורכה ולרוחבה של הארץ.

ההיסטוריה של גרעין עודד

בשנת 1967 הקימו 13 בני קיבוצים את גרעין "עודד" במסגרת החטיבות הקיבוציות בנוער העובד והלומד על שם חברם עודד שחר-שוורץ מקיבוץ ניר עם, שנהרג במלחמת ששת הימים. במסגרת הגרעין דחו חבריו את שירותם הצבאי בשנה והתנדבו להדריך בירושלים.

"מרכז גרעיני עודד" המשיך לפעול בנוע"ל במסגרת החטיבות הקיבוציות בתנועה, כשנת שירות לעיירות הפיתוח, כשאליו הצטרפו גם חניכים מקנים עירוניים.

בשנת 1977 החל לפעול גרעין "עודד" גם במסגרת חטיבת בני המושבים בחבל לכיש ומאז צמח כשנת השירות המרכזית של חטיבת בני המושבים במועצות האזוריות. בעשרות השנים שחלפו מאז אלפי בני נוער יצאו לשנת התנדבות בהפעלת פעילות בני המושבים במועצות וביישובים. גרעין עודד פעל לאורך השנים ביותר מעשרים מועצות אזוריות ומקומיות והפך לאחד ממסלולי שנת השירות המובילים בישראל.

סמלי התנועה

סמל הנוער העובד והלומד

• המעדר והחיטה מסמלים את העבודה
• הכידון מסמל את ההגנה
• עלי הזית מסמלים את השלום
• סיסמת התנועה מחברת בין כל אלו

סמל בני המושבים

• התלמים מסמלים את עבודת האדמה
• הטבעת השלמה מסמלת את דור הוותיקים
• שם החטיבה מעוצב בצורת טבעת המסמלת את הדור הצעיר והמשתלבת בטבעת הוותיקים לשרשרת הדורות
• העלים מסמלים פריחה והתחדשות

חולצת תנועה

החולצה הכחולה מסמלת את העבודה.

השרוך האדום הינו סמל לשוויון בין כל בני האדם שדמם אדום ומסמל את הסוציאליזם.

על כיס החולצה יופיע סמל החטיבה, ועל הגב תופיע בדרך כלל לכל מועצה אזורית סמלה של המועצה.